המלחמה בעמלק

היום הכי נורא בחיי, נחשו מה, שמואל מצווה עליי להילחם בעמק, שמואל סיפר לי שאלוקים זוכר את כל מה שהעמלקים עשו לעם שלנו, ולכן, יש להשמיד אותם!גברים, נשים, תינוקות ובעלי חיים.
אז עשיתי את מבוקשת שמואל ויצאתי למלחמה נגד העמלקים, כמעט השמדתי את כולם! ואפילו אני והעם החזק שלי לקחנו צאן ובקר!והכי מצחיק, שאגג מלך עמלק הוא בן ערובה שלנו, כזה חלש!
הייתי כזה מבסוט ואמרתי לשמואל לחגוג איתנו את הניצחון!
למחרת, שמואל רצה להיפגש איתי, אז נפגשנו, והוא שאל "מה קול הצאן הזה באוזניים?".
לא יכולתי לסכן את מעמדתי, אז אמרתי לו שהעם חמד את הבקר והצאן, למה איזה כוונה יש לי לקחת מהעמלקים את השלל הזה?!
העם רצה להקריב קורבנות!
אבל אלוהים לא רצה להאמין בי או להתחשב בדבריי, הוא החליט שאני לא מלך יותר, אז התחרטתי והודיתי בחלק מהדברים!אמרתי את האמת!
שמואל תפס במעיל שלי, וקרע אותו, ודבר זה מסמל את קריעת המלכות מעליי.
אני לא יודע מה אני יעשה עם עצמי, טעות כל כך מטופשת, מה עשיתי?!(פרק ט"ו)