יומני היקר,הדוד הזה, כן זה שניצח כמו גיבור במלחמה מול גוליית, זה שכל העם אוהב ,הוא מעצבן אותי!

הקשר בנינו מסתבך כשהוא התחיל להתעסק עם הבן היקר שלי, יונתן, בוא נגיד שהם ממש נהיו חברי "נפש".
הם ממש כורתים בניהם ברית, ויונתן הביא לדוד את בגדיו ונשקיו.
כל העניין הזה לא טוב לי בלב, אבל עדיין מיניתי את דוד לאחראי על אנשי המלחמה.
הכל היה בסדר עד שהלוחמים שבו מהמלחמה עם פלשתים וחגגו לכבודם עם מוזיקה ותופים, ואז הנשים התחילו לשיר "הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו", כל כך התעצבנתי, מה נראה להן? עשיתי הרבה דברים בשביל העם הזה ואת כל אהבתם אליי הן משליכים לאיזה ילד צנום שהיה לו מזל בקרב אחד?!
אני שונא אותו!
פרק י"ח